זמן הדלקת נירות בנתניה: ערב שבת 19/07/26, 19:24. הבדלה במוצ"ש 20/07/24: 20:27

תפריט

קהילת בית ישראל
בואו להיות חלק מקהילה בה המשפחה היא במרכז. אנחנו בבית ישראל מאמינים ביהדות שוויונית, פתוחה והלכתית. אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לקבלות שבת, בר ובת מצוות, להיות חלק ממעגל החיים היהודי, לחזק את הקשר של הילדים לזהות הארץ ישראלית שלנו ולהנות ממגוון פעילויות במרכז קהילתי לכל הגילאים. בקהילת בית ישראל נשים וגברים מתפללים יחד כאחד. תוכלו לשבת כל המשפחה ביחד ללא הפרדה בהיכל מרשים ונעים. אנו שומרים על מסורות התפילה ומשלבים מנגינות ופיוטים. כל אחד ואחת בקהילה יוכל או יכולה להוביל תפילה, לקרוא בתורה ולהתנסות בשליחוּת ציבור.
תרומה לקהילה
באפשרותך לתרום להמשך פעילות בית הכנסת בית ישראל ע"י שיחה עם נציגינו בטלפון: 09-8624345
במייל: office@bet-israel.org.il

אירועים ופעילויות קהילתיות

זמן הדלקת נירות בנתניה בערב שבת 19/07/24: 19:24

קידוש מיוחד בסיום התפילות, בשבת 6/7/24, לכבוד יום הולדתה ה 90 של חברתנו הלן בראור. כולם מוזמנים.

בר המצווה של כפיר קורצמר יתקיים ביום ה' 11/7/24 בשעה 10:00.

בשבת 20/7/24 בשעה 17:00 תחל סידרת שיעורים עם הרב מודק, עם כיבוד קל. נא להירשם מראש במשרד בית הכנסת.

הקהילה שלנו מספקת הזדמות לחבריה להיפגש ולחגוג יחד בשבתות, חגים ומועדים מיוחדים. אנו גם מספקים שפע של אירועי תרבות ופעילויות חברתיות לחברים שלנו ולקהילה בכללותה. בבית הכנס קיים אולם אירועים אותו ניתן להשכיר לאירועים וטקסים מיוחדים

תמיד איתכם במעגל החיים

קהילת בית ישראל מלווה את המשפחות בכל הרגעים החשובים בחייהם 

בטקסים מסורתיים, משפחתיים ושוויוניים.

ברית מילה

אנחנו איתכם/ן בברית מילה, שהיא אחת המצוות הנפוצות ביותר בעם ישראל וביהדות. כחלק ממעגל החיים נחגוג ברית מילה ושמחת בת.

בר/בת מצווה

אנחנו איתכם/ן בברית מילה, בר ובת מצווה, חתונות וגם אבלות כחלק ממעגל החיים. ברית מילה ושמחת בת, טקס בר ובת מצווה, חתונות וגם אבלות כחלק ממעגל החיים.

טקסי נישואין

אנו מציעים ליווי מלא בהכנה ועריכת טקסי נישואין יחד עם אירוח המשפחה והחברים באולם מרווח בקומה מעל בית הכנסת כולל ציוד לאירוע משמעותי ושמח.

אירועים

ניתן לערוך טקסים ואירועים יחד עם הקהילה באולם האירועים המיוחד של בית הכנסת. צרו עמנו קשר וגלו איך אפשר לערוך אירוע מדהים.

דבר יו"ר הקהילה

יוני אריאל יו"ר קהילת ישראל

שהסכמתי ליטול על עצמי את תפקיד יו"ר הקהילה, המשימה המרכזית שעמדה לנגד עיניי הייתה להכניס את הקהילה לתהליך של צמיחה מחודשת.
היה ברור לי ויו"ר הקודם לארי הפנר, שללא שינוי הווקטורים של הקהילה, תוך מספר שנים לא גדול היא תחדל מלהתקיים.
העובדה שאנו ניצבים בפני אתגר כזה זמן קצר יחסית אחרי שנחלצנו ממשבר הקורונה, שפגעה בנו קשות במיוחד בגלל היותנו קהילה מבוגרת יחסית, רק מעצימה את עוצמת האתגר העומד בפנינו לקראת היציאה לנתיב של גידול וצמיחה. בהזדמנות זאת אני רוצה לברך את לארי, שלמרות היותו עולה חדש שאינו שולט בעברית, ידע, בזכות ניסיונו כיו"ר קהילה בארה"ב, לנווט את הספינה באופן שיצאה בשלום מסערת הקורונה.
תהליך הגדלת הקהילה הינו מאוד מאתגר, כי הוא דורש מהחברים להיות מוכנים לצאת מתחום הנוחות שלהם. כמו רוב הקהילות של התנועה בארץ, קהילת בית ישראל נוסדה ע"י עולים ממדינות דוברות אנגלית, בעיקר צפון אמריקה.
במהלך שני העשורים האחרונים התנועה עברה מטמורפוזה. חלק גדול מקהילות הוותיקות עברו שינוי מבחינה זאת. הן הפכו "ישראליות" יותר, "עבריות" יותר. במקביל הוקמו עשרות קהילות וחבורות חדשות בערים וישובים בהם כמעט ואין כלל עולים ממדינות דוברי אנגלית.
קהילת בית ישראל נשארה בין האחרונות שטרם עברו תהליך של הצערה ואבולוציה לקהילה ישראלית יותר. נכון שעם תחילת גל העלייה ממדינות ברה"מ לשעבר, פתחנו את שערנו בפני אותם עולים, ואף הקמנו את קהילת שערים עבורם, אך נשארנו במהותנו קהילה בעלת צביון אנגלו-סקסי מובהק.

ברור לכולנו שאם חפצי חיים אנחנו, אנחנו חייבים לגדול. זה יהיה תהליך מאתגר, כי פירוש הדבר שזה ייאלץ חלק גדול מחברי הקהילה להסתגל למשהו אחר, עם אווירה אחרת, צביון אחר. העברית תחליף את האנגלית כשפה העיקרית שלנו, ומין הסתם גם אופי התפילות יעבור שינוי. בסופו של התהליך הזה, נהיה קהילה גדולה יותר, שתשקף את הפסיפס החברתי המאפיין את החברה הישראלית באופן כללי, ובמיוחד את נתניה, אחת הערים הכי מגוונות בישראל. אני מבין שהיציאה מבועת הנוחות היא מאתגרת, אך בלי שנחצה את הרוביקון הזה, אין לנו לא תכלית ולא עתיד.
עוד תחת הנהגתו של קודמי לארי הפנר, התחלנו כבר להיערך לכך. מכרנו את הנכס שהיה לנו בכיכר העצמאות, כדי שיהיו לנו המקורות הדרושים להניע את התהליך המורכב הזה.
היה לנו ברור שתנאי בל יעבור להיכנס לתקופה של צמיחה ושינוי הינו שיהיה לנו שוב רב קהילה. לאחר מאמצים קשים הצלחנו למצוא רב שלדעתנו יהיה מסוגל לעמוד באתגר הלא פשוט של להיות מנהיג רוחני של קהילה שעומדת להיכנס לתהליך צמיחה ארוך ומורכב. אנחנו מברכים אותו על תחילת כהונתו (נכנס לתפקיד ב 1/12/23), ומאחלים לו הצלחה רבה. בסופו של דבר יש הרי קשר סימביוטי בין הצלחתו להצלחתנו.
לדעתי המשבר הזהותי הקשה הקורעת את החברה הישראלית מהווה דווקא הזדמנות לקהילה שלנו לממש את תוכניותינו. רוב החברה הישראלית אינה קיצונית, ומעדיפה הכלה על פני הכנעה. רוב הישראלים לא מעוניינת בכפיה דתית, וגם לא בכפיה חילונית. רוב הישראלים ציונים גאים, ורוצים שלמדינת ישראל תהיה צביון יהודי, אך מכילה וזורמת, כזו המאפשרת ומעודדת סינרגיה בין הזהות היהודית לישראלית, ולא עימות ביניהן, כי זו תכלית הציונות.
ערכי היסוד של התנועה ליהדות מסורתית, המבוססים על תפיסת עולם הגורסת שעל מנת להישאר רלוונטית, ולהתמודד בהצלחה עם האתגרים הטמונים בחידוש ריבונותנו הלאומית, היהדות חייבת להיות באבולוציה מתמדת. לדעתי יש מצב שהחברה הישראלית ערוכה ונכונה להיות קשובה לערכים אלו.
אני מקווה שיחד עם הרב מודק, אני ויתר חברי הוועד המנהל שלנו נצליח לתת לבית ישראל את המנהיגות הנמרצת הדרושה להוביל את התהליכים הללו, ולהצעיד את הקהילה קדימה.

Parashat Kedoshim

Parashat Kedoshim introduces the essential principle of Jewish morality, the imitation of God. “Speak to the whole Israelite community and say to them: You shall be holy, for I, your God יהוה, am holy” (Leviticus 19:2).  Who is holy, to this verse? One who imitates the Holy One Blessed Be. What is morality, imitation of God. 

The Parasha is replete with Mitzvot: feed the needy, don’t steal, don’t lie, don’t rob, don’t curse, don’t gossip, don’t hate, don’t avenge. It also includes the famous Mitzvah of leaving untouched the side-locks (Peot) and the beard for men as well as the Mitzvah of loving the stranger “as you were strangers in the land of Egypt”.  

But one rough Mitzvah is begging for a new interpretation especially in the light of the 7 of October, Holocaust Commemoration Day, last week, and Yom HaZikaron coming up next week (ויקרא 20:2) “…anyone among the Israelites… who gives… offspring (as a human sacrifice) to (the fire god) Moloch, shall be put to death; the people of the land shall pelt that person with stones”. 

Ovadia Sforno, an Italian sage of the 16th century writes: “…after Moshe had explained G’d’s plan to sanctify the Israelites… (so they) become… like Him (or imitate him – as we learned at the beginning of the Parasha), and… taught them the path to achieve that aim (the Mitzvot), then the Torah proceeds to warn of philosophies (or paths) which produce the opposite result (making us unholy)… (such as)… the cult of the Moloch (who would sacrifice their children to their God by throwing them into a burning pit). 

Who sacrifices to Moloch now-a-days? In the 20th century it was the Nazis. Their abuse derived from a murderous and cruel Philosophy, just like the Moloch. Their god was nationalism compounded with their infamous race theory. The burnt sacrifice were… us Jews. In the 21st century Hamas believes in the god of Palestinian nationalism and sacrifices its own offsprings as Shahids – martyr murderers. As the Torah teaches, the stoning of both is understandable and justifiable. 

The alternative to the Moloch, commanded in this Parasha, appears in chapter 19 verse 18:  “… Love your fellow as yourself: I am יהוה. In the 1st century b.c.e. Hillel the Elder said: “Do not do unto your fellow that which is hateful to you” (Talmud Tractate Shabbat 31a). This was Hillel’s version of the bible’s “love your fellow as yourself”. In the 2 century c.e. Rabbi Akiva said: “The verse: ‘Love your fellow as yourself’ is the greatest Torah principle” (Bereshit Rabah 24:7). According to Judaism there is no room in this world for cruelty or for philosophies of cruelty, end of story.  This is the meaning of imitating God, and of true morality.